הרבה שבחים נאמרו לדרום קוריאה לגבי הצלחתה עם עצירת וירוס הקורונה או בשמו המדעי Covid-19. רוב הפוקוס בתקשורת כוון על תוכנית הבדיקות הענקית שלה. אמנם מה שלא נאמר בחדשות היא העובדה שדרום קוריאה השתמשה בעיקר בטכנולוגיות מעקב, במיוחד מצלמות אבטחה – מצלמות חכמות, מעקב אחר חיובים בכרטיסי האשראי ומעקב אחרי מכשירים סלולארים במטרה לזהות את האנשים הראשוניים שצריך לבדוק ולסמן כחשודים לוירוס הקורונה.
זהו שיעור חשוב למדינות יותר ליברליות שפחות סובלניות לפלישה כזו לפרטיות אבל מקוות להגיע לאותה הצלחה ואף קרובה להצלחה במלחמה בהתשפטות נגיף הקורונה כמו בדרום קוריאה.
בזמן שטיוואן וסינגפור הצטיינו בהשתלטות על הוירוס, דרום קוריאה וסין מספקות את המודלים הטובים ביותר בעצירת התפרצות כאשר מספר גדול של אנשים חלה במחלה. סין(דיקטטורה) הכניסה לבידוד ובדקה חולים פוטנציאלים, הגבילה את התנועה של האזרחים, סגרה אנשים בבתים ואף ריתכו את דלתות הבתים שלהם וכמובן אסרו על טיולים בינלאומיים.
אבל דרום קוריאה השיגה את אותה השליטה על הנגיף ושיעור תמותה נמוך (כרגע 1%) בלי שימוש באמצעיים מדיניים קיצוניים כמו הגבלת תנועה, סגר כלכלי ופגיעה במשק וכדומה.
המודל הזה נראה כרגע כסטנדרט למדינות ליברל-דמוקרטיות.
החלק הבולט ביותר באסטרטגיה הדרום קוריאנית הוא די פשוט: ביצוע של בדיקות,בדיקות ועוד בדיקות. המדינה למדה מהתפרצות מחלת ה-MERS ב2015 וארגנה מחדש אתמערכת בקרת המחלות שלה. לדרום קוריאה יש מערכת בריאות גדולה ותעשיית ביו-טכנולוגית מתקדמת שיכולה לייצר ערכות בדיקה לנגיף הקורונה במהירות.
הגורמים האלו אפשרו למדינה לבצע כ15,000 בדיקות ביום, שניה לסין במספר הבדיקות ושלישית בעולם בבדיקות פר אדם. אבל בגלל שהוירוס קורונה covid-19 היא מחלה קלה לרוב האנשים, רק חלק קטן מהאנשים יוצרים קשר עם משרדי הבריאות בשביל בדיקה בהסתמך על הסימפטומים שלהם או מגע עם אנשים חולים. המון מטופלים עם סימפטומים קלים, במיוחד הצעירים, לא ידעו שהם חולים ומדביקים אחרים.
העובדה שצעירים רבים לא יודעים שהם חלו אך מדביקים אנשים אחרים שעלולים להיות בקבוצת סיכון למחלה ולהדביק אנשים נוספים לכן ממשלת דרום קוריאה החליטה לפעול על ידי שימוש בטכנולוגיה.
שימוש בטכנולוגיה למעקב אחרי חולים – ממשלת דרום קוריאה הגיעה למסקנה שבדיקות לא עוזרות אם לא ניתן לאתר את החולים. זה המקום בו תשתית העיר החכמה נכנסת לתמונה. המטרה היא לבדוק איפה היו חולים ולבדוק כל אחד שהיה איתם במגע. יש 3 דרכים עיקריות בהם אנשים מאותרים.
המספרים הללו כנראה גדלו היום. בהתחשב בגודל המדינה, כנראה שדרום קוריאה היא אחת המדינות עם צפיפות טכנולוגיות המעקב מהגבוהות בעולם.
מהשילוב בין 3 הטכנולוגיות נבעו 2 דברים עיקרים:
רשויות הבריאות יכולים לגלות מי היה במגע עם חולה לאחר שהוא חלה. ישנם אזורים מתים ללא מצלמות מעקב או קליטה סלולרית במבנים ציבוריים, אבל אין הרבה. כמעט כל החולים הפוטנציאלים שיכלו להדבק יכולים להיות מאותרים ולהשלח לבדיקה.
ניתן להשוות את תנועתו של חולה חדש עם תנועתם של חולים מוכרים בעזרת מידע גיאוגרפי. השוואה זו יכולה להראות בדיוק איפה, מתי וממי החולה החדש נדבק.
חוץ מהרשויות, גם אתרים ממשלתיים וציבוריים משתמשים בתוצאות המעקב, אפליקציות חינמיות לסמארטפון שמראות את המיקום של חולים ומסרונים שמעדכנים על מקרים חדשים. אמצעים אלו עוזרים לתושבים להימנע מנקודות חמות של המגפה.
יש שיגידו, זוהי חשיפת יתר של מידע אישי לגבי תנועתם של אנשים. אבל זוהי למעשה דרך אפקטיבית של הרשויות כדי לקבל את אמונם של התושבים, דבר שחשוב כדי למנוע פאניקה ובהלה בקרבם בעקבות התפשטות של נגיף. וזה גם מסביר את העבודה שדרום קוריאה היא אחת מהמדינות היחידות בהן הנגיף לא גרם לפאניקת רכישה בסופרמרקטים.
למרות זאת, ישנה בעיה גדולה למדינות שחושבות על אותם אמצעים. רמת החשיפה והמעקב הכרוכים בכך לא יתקבלו בברכה ברוב המדינות הליברל-דמוקרטיות.
ההבדל בגישתה של דרום קוריאה למדינות אירופאיות לא מייצגת את הקלישאה של קולקטיביזם מזרחי כנגד אינדיבידואליזם מערבי. למעשה, חשיפה מידע יכולה למנוע את הצורך בהסגר אדם וסגירת עסקים.
בדרך הזו, ממשלות ברחבי העולם עומדות בפני החלטה קשה בין שתי פגיעות בזכויות אדם (חשיפת מידע והגבלות תנועה). דרום קוריאה בחרה באופציה הראשונה, אבל צרפת ואיטליה היו צריכות לבחור בשניה. האופציה הראשונה מחייבת תשתית ותרבות שמקבל רמה מסוימת של מעקב, שתיהן לא יכולות להיווצר בן לילה.
בהשוואה לישראל שבא נסגרו עסקים רבים, אנשים נמצאים בהסגר עם איסור יציאה מעל 50 מטר מהבית אלא אם כן לצרכי הצטיידות במזון וכדומה ועוד מגוון רחב של הגבלות במטרה להפסיק את התפשטות הנגיף.
דרום קוריאה לא נזקקה להטלת סגר על האוכולסייה תודות לשימוש בטכנולוגיות עיר חכמה, מערכות מצלמות אבטחה, איכון מכשירים סלולארים. יש שיגידו כי פעולות הממשלה הקוריאנית הן נגד הדמוקרטיה, ומהוות פלישה חריפה לפרטיות האדם אמנם הם מנצחים את המחלה.
לעומת זאת מדינת ישראל נכון לעכשיו עוד לא יודעת לאן "הרוח נושבת" ומיום ליום מטילה עוד ועוד הגבלות ואיסורים על התושבים במטרה למנוע את ההתפשטות. רבים מהתושבים הוצאו לחל"ת, נותרו ללא עבודה וללא בסיס כלכלי. נכון לעת זאת הצעדים של הממשלה הובילו למכה קשה על הכלכלה והמשק.
בתקווה לבשורות טובות בקרוב עד כאן למאמר שלנו.
מאיר MCSA מוסמך Microsoft לניהול רשתות ושרתים, מומחה להנדסת רשתות ותקשורת בעל הסמכות נרחבות בתחומי המחשוב, תשתיות תקשורת ואבטחת מידע. חי ונושם בקרים ואלקטרוניקה, מתכנן מערכות אבטחה ופרוטוקולי תקשורת וחולם סיבים אופטיים. תמיד שמח לעזור ולתת שירות.
אסור לך לוותר על שירותי גיבוי אמינים בעסק שלך